נחמה שטרן
לילך – חנות סבונים
החלום שלך, הביצוע שלנו!
לילך - יחידה לייצור סבונים, מפיצי ריח ואריזות נוי,
המציעה מגוון סידורים ועיצובים חלומיים וריחניים.
מזל טוב!
דירה חדשה מצטרפת למערך הדיור.
מדובר בדירה של ששה בחורים עצמאיים בעלי רמת תפקוד גבוהה – כולם תלמידיו של המג"ש המסור הרב אסתרזון.
בתהליך נמרץ עמלו אנשי הצוות וההנהלה לבחור דירה מתאימה, לצייד אותה כמיטב מסורת שיח סוד, להכין את הבחורים למעבר ולקיים בסייעתא דשמייא את טקס הפתיחה.
'מה שבטוח'
נופש מלא חוויה לאימהות התלמידים
הנופש המסורתי לאימהות התלמידים התקיים השנה במלון 'ניר עציון', בסימן 'מה שבטוח'.
הוועדה המארגנת עמלה על תכנים מרתקים וחווייתיים, והאימהות- אכן מיצו את מלוא ההנאה.
שבת התאחדות מרגשת לתלמידי ישיבת "אוצר ירושלים"
אמונה, אמון ובטחון כמשפיעים על התפתחותו התקינה של הילד
מאת: לאה שלמה – פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית בכירה בשיח סוד
הרב שלנגר בספרו "אוהל יעקב ולאה" מדבר על האמון האלוקי בנבראיו:
" נתינת האמון מאפשרת קשר בין הבורא השלם לבין הנברא הקטן. האמון מגשר על מרחק, בכך שהבורא יתברך אינו מתייחס לנברא מצד אפסיותו, אלא על פי הכוחות הגנוזים בו ועתידו השלם. קשר על בסיס זה יוצר רצון ותשוקה אצל הנברא להגיע אל השלמות אליה הבורא יתברך מנחה אותו, כשאיפת כל חי להגיע אל תכלית מציאותו".
חשוב מאד שנראה כהורים שאותו עיקרון מפעיל גם את האמון האימהי של האם בילד – שהרי כך מתפתחת אישיותו של האדם. המחנכים הם שלוחיו של הבורא יתברך, ועליהם ללכת בדרכיו – להאמין בדור אותו הם באים לגדל, להביט אל תוככי נפשו של הילד, ולדבר עמו כפי שפנימיותו מחייבת, ולא כפי מעשיו החיצוניים גרידא.
" על ידי זה יתברר לילד כי כוחות גדולים של טוב ויושר טמונים בו, שאיפה ברורה למעלה וקדושה – ומהם תהייה צמיחתו. וכפי שכתוב בספר במדבר י"א, י"ב : "כאשר יישא האומן את היונק", באמונה מוחלטת, כלומר – להגביה את היונק, לא לתת לו לשקוע בחסרונותיו, אלא להרימו לקראת שלמותו. כוחו של האמון הוא בכך שיתגלה לילד כי ציפיות של גדול קיימים בקרבו."
המילה 'אמא' נגזרת מהשורש 'אמון', זהו תפקידה המרכזי, ובזה טמון גודל כוחה.
בכך מהווה האמון האימהי מגנט אשר ימשוך את כל הטוב שבילד החוצה.
כיצד נראה את ההקבלה שבין אמון ואמונה ?
כשם שיש לנו ידיעה ודאית, פנימית וחזקה לגבי קיום הבורא, שהיא הפוכה מהשכל וממה שאנו רואים, כיוון שמציאות הבורא היא בהסתר, כך גם האמון, הידיעה של הטוב הקיים ביכולותיו של הילד, גם כאשר אין הן נראות עדיין.
הרבנית קוק מטבריה אמרה: " ילד הוא כמו רב קטן, כמו תלמיד חכם, אבל קטן ..."
לכן העבודה האימהית על פיתוח האמון שלה בילד היא קודם כל במחשבה ובתפיסה את הילד, "סוף מעשה במחשבה תחילה", וכל השינויים החיצוניים שנעשה אח"כ יהיו נובעים מכך.
תוספת האמון ישנה לגמרי את הקשר המשמעותי שבין האם והילד, הילד יהפוך מילד תלותי לילד שסומכים עליו, מעריכים את יכולותיו, והוא יהיה מעוניין ושמח להוכיח את בגרותו ועצמאותו ככל שניתן.
השינויים לטובה שיחולו בעקבות כך בילד יכולים להדהים כל אם, ולא משנה מהן יכולותיו הבסיסיות של הילד. היא צריכה רק לשנות את מחשבתה ותפיסתה, לנהוג בהתאם לכך , והתוצאות יהיו מוכחות בשטח !!
אמון הורי
לפני שנעסוק באמון ההורי כלפי הילד, נתייחס לבנייה מוקדמת של האמון ההורי העצמי. בעולמנו המודרני, רגשות האשם ההוריים "מטופחים" מאד, וללא הרף. רגשות אשם אלה, מערערים את הסמכות ההורית, ובאופן מעגלי חוזר, מוגברים עוד יותר נקיפות המצפון ורגשות האשם, מה שמחזק את החיוניות של הגברת האמון העצמי ההורי, כדי שאז ניתן יהיה לפתח את האמון שלנו בילדנו.
האמון המוגבר יאפשר להפחית את הגנת היתר, יאפשר לא לעטוף, לא לרחם, לא לוותר לו ("כאשר אני לא מוותר לך, אני לא מוותר עליך"). להשתדל ולהדגים לילד, לדרוש ממנו, ולאתגרו בדרגה הגבוהה מזו בה הוא נמצא, מתוך כבוד ואמון ביכולותיו. כל אלה ידרשו ממנו להתמודד, ולהצליח, כל ילד מנקודת הבסיס בה הוא נמצא. כך גם במצבי יומיום רגילים, כך במצבים בהם הילד לוקה בבעיות התפתחותיות למיניהן, כך במצבי חרדה והתנהגות. לסמוך, להחמיא, להדגיש לילד את כוחות הנפש שלו, כך ילמד להיות אדם שמח, אופטימי ומצליח, לפי דרגתו וכישוריו.
אל פחד , והבעת אמון אמיתי ביכולתו של הילד. זהו הצעד הראשון לשינוי.
הלחץ הפנימי שקיים באם מקרין על הילד. לצאת מלחץ זה באמצעות עזרה זו או אחרת, יאפשר לפעול בצורה יעילה.
כאשר נולד ילד פגוע , ההורה, גם אם הוא בעל ניסיון רב בגידול ילדיו האחרים, ואפילו הוא מומחה מקצועי באחד מתחומי העזרה , האבחון והטיפול בילד, כל ניסיונו, מקצועיותו, וכישרונותיו נשכחים מול האימהות החדשה והמאיימת מול הילד המסוים הזה. במצב זה על ההורים ללמוד בסבלנות, ולפתח מחדש את האמון העצמי ביכולות ההוריות, ורק אז ניתן יהיה לבצע את העבודה הפנימית שתאפשר שינוי תפיסה ומחשבה לגבי הילד.
חשיפה של הילד אל העולם שמסביבו, היות ההורים קשובים ואמפאתיים לרגשותיו של הילד, יכולים לשקף לו את רגשותיו באופן ברור, ובמגוון אפשרויות רחב – באמצעות מלים, מגע, הבעות פנים, וכך תתאפשר הזדהות הילד עם הרגש שלו, כך שיוכל לחוש מובן ומקובל בכל מצב. כל זה יגביר את ביטחונו של הילד בעצמו, בהוריו, בעולם הסובב אותו, ובאופן מעגלי, מעשיו יגבירו את הביטחון העצמי שלנו כהורים , שאכן אנו פועלים באופן נכון ומועיל.
כמובן שתהליך זה יהיה כרוך בדרך גם בתחושות של כישלון, האמון ייבנה בשלבים, וחשוב מאד לדעת, שאין הצלחה שאינה כרוכה במסלול מייגע של כישלונות ונפילות, ובעצם, לא ניתן להצליח ללא סולם של כישלונות, "שבע ייפול צדיק וקם" (משלי כ"ד), והכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך שבע הנפילות שלו... שבע הנפילות שלו הן שיצרו את הצדיק. המאבק בכישלונות, ההתמודדות עמם, הן שיחזקו את ההתרוממות מהם, ואת תחושת התרוממות הרוח עם כל הצלחה שתבוא בהמשך. כשם שהתינוק נכשל, נופל וקם, ללא הרף, מבלי להתייאש, עד שלומד ומשיג את הצעד הבא, וגם אחרי מאות כישלונות, הילד מנסה שוב, באותו עוז, מרץ וגבורה, כמו בפעם הראשונה. כך גם מוטל על ההורה להגיע לשינוי תחושותיו ומחשבותיו לגבי ילדו, במאבק על השגת האמון בילדו.
אין סיכוי ללא סיכון
אין סיכוי ללא סיכון. מי שאין לו אומץ לבצע שינוי, לא יוכל להצליח, וחשוב לא לפחד מכישלון, וכפי שאמרו חז"ל - "אין אדם עומד על דברי תורה, אלא אם כן נכשל בהם תחילה". הכישלון איננו משהו צדדי, שעשוי להתלוות לתהליך ההתקדמות , אלא הדבר המרכזי. וכפי שרבי צדוק הכהן מלובלין אמר שהכלל נכון לגבי כלל חייו הרוחניים של האדם – אין התקדמות רוחנית שאיננה תוצר של כישלון שקדם לה.
כמובן שאין האדם צריך לזהות את עצמו עם הכישלון, אלא ילמד לעשות הפרדה : כאשר אני נכשל, זה אינו טוטאלי, צריך לנסות משהו אחר, ובאיזשהו שלב , ודאי אצליח. הירידה היא לצורך עליה. יש להפיק לקחים, ולהפנות מבט אל עתיד טוב יותר, מתוך אמונה שבהתמודדות נכונה, לאחר כל כישלון יגיע תור הצלחה.
כמו כן, חשוב מאד לא לשאוף למושלמות , שלעולם לא תגיע, אלא לתחושת שלמות , להתגבר על תחושת האבל על מי שאני ועל מה שיש לי, ולהתחיל להבין שהקב"ה בראנו בצורה מדויקת ובהמון אהבה, ואיך שאנו וילדינו, כך הקב"ה רוצה שנהייה.
כאשר ההורה ירגיש שהוא לא לבד, אם יידע להיעזר במקום להתבוסס בסבל, ילמד גם לתת לילד להרגיש שהוא לא לבד - אמון וביטחון !
כמובן שקל יותר, יחסית כמובן , עם ילד שגדל "לפי הספר", והאם צריכה "רק" להשתמש באינטואיציות הבריאות שלה לצורך גידולו, "זו לא חוכמה". החוכמה היא כאשר האם צריכה לחוות ולבנות מחדש את תחושת הביטחון העצמי שלה כאם לילד עם צרכים מיוחדים. כאשר ביטחון זה נבנה, פגה הבושה, האשמה ותחושת הכישלון, ומתאפשר לאם לבנות את האמון שלה בילדה, לקדם אותו מכל הבחינות האפשריות, ולהתגאות בו. זו החוכמה !!
בהצלחה רבה !!!
התפתחות הילד-התפתחות ביטחון עצמי בקרב ילדים
מאת: ד"ר מ. וייל –מומחית ברפואת ילדים ורופאת ילדים התפתחותית, רופאה יועצת ב'שיח סוד'
ביטחון עצמי הינו תחושת מסוגלות פנימית של היכולות לספק לעצמי את הרצונות והצרכים, הכרה בכישורים, ביכולות ובכוחות שלי, לצד החולשות, והיכולת להשתמש בכוחות אלו בעת הצורך, כלומר "בטחון בעצמי".
ביטחון עצמי אינו מולד והוא מתפתח במהלך החיים בפעילויות גומלין בין אופי הילד לבין סביבת חייו בעיקר בשנים הראשונות לחיים. ניתן לשפר ולהעצים את הביטחון העצמי בכל שלב בחיים. להורים ולמסגרות הטיפוליות\חינוכיות בגיל הרך יש תפקיד מכריע בהתפתחות הביטחון העצמי של ילדיהם.
הגורמים המעודדים התפתחות ביטחון עצמי גבוה בילדים הינם :
- נוכחות ומעורבות של שני ההורים בחיי הילדים-במשחק משותף, הקשבה וזמינות לכלל הצרכים של הילדים בשנים הראשונות, מעודדת תלות מופחתת של הילדים בהמשך חייהם.
- מתן גבולות ודרישות מהווה רשת של ביטחון עבור הילדים, עפ"י הגיל ההתפתחותי בהם הילדים נמצאים מפתח אצלם יכולת לדחות סיפוקים בצורה מתאימה, ומפתח יכולות חברתיות טובות ויכולת להתמודד עם קשיים בהמשך.
- הכוונה למיומנויות של עצמאות תפקודית, אחראיות למשימות בהם הילד יכול לתרום לסביבה הוא חי, עפ"י מה שמצופה מכל ילד עפ"י גלו, גורם לתחושה אצל הילד שהסביבה מאמינה בו, סומכת עליו וכך מתגברת האמונה הפנימית של הילד בכוחותיו ובכישוריו.
- תגובת הוריות ובמסגרת החינוכית והטיפולית במינון נכון של אמפטיה, שיקוף רגשות, הדגשת הצדדים החיוביים של הילד וחיזוקים חיוביים על התנהגות רצויה, מעודדים בטחון עצמי אצל הילד.
- לא להדגיש, לא לבקר ולנסות לא לראות את הבעייתיות או הפגמים באישיות ובאופי של הילד, כי ילד יחוש זאת ויפתח ערך עצמי מופחת. מנגד, להרעיף אהבה ותמיכה לא מתאימה, תגרום מסר מבלבל לילד כי בעתיד הילד יראה שהגזימו כלפיו כשיקבל תגובה שונה מהסביבה והדבר יגרום לילד חוסר אמון כלפי ההורים והמסגרת הראשונית שלו.
- תגובות שמהוות מסר מרגיע לילד שהוא נמצא במקום בטוח, מרגיע את הילד, לא לומר-זה מסוכן.. תיזהר אלא לתת סביבה בטוחה להתנסויות עפ"י גיל.
- עידוד לילד של הצלחות ובמקרה של כישלון, עידוד כי בפעם הבאה עם מאמץ נוסף או אם אימון נוסף הילד יצליח. חשוב לתת משוב חיובי על מאמץ והתנסויות חוזרות ולא רק עפ"י התוצאה, בכך מגבירים מוטיבציה לילד. חשוב להזכיר לילד שכל כישלון או נפילה היא מקור לצמיחה ובסיס ללמידה מטעויות והתפתחות טובה יותר בהמשך.
- לעזור לילד בקשיים חברתיים ולא לראות זאת כפגם ובכך לאפשר לו מרחב מוגן של פעילויות. חרדה חברתית יכולה להנמיך את הביטחון העצמי ויש לטפל בכך.
- לתת לילד מגיל צעיר מגוון רחב של פעילויות בהם הוא מצליח ובכך ליצור אצלו תחושת מסוגלות ודימוי עצמי גבוה שתיתן לו את הכוחות להמשך חייו. בנוסף, לתת לילד את התחושה שההצלחה תלויה בו ושהילד יהיה מסוגל לשבח את עצמו ולתת לעצמו משוב חיובי על הצלחות שלו.
- לתת לילד להביע את דעתו מגיל צעיר לאפשר לו להחליט, לבחור ולשלוט במה שהוא יכול עפ"י הגיל שלו ובכך הוא ירגיש שותף ובטוח בעצמו וביכולותיו בצורה בוגרת.
זכרו-לכל ילד יש "אי של הצלחה"- גרעין חזק ממנו הביטחון העצמי יכול להתפתח ותפקידנו כהורים, מטפלים וצוות חינוכי למצוא אי זה , לייצר בו חוויות של הצלחות ומשם הילד יתפתח.
מקהלת "שיר מיוחד" של בוגרי שיח סוד קבלה את פרס קרן שלם
מסיבת חנוכה ב'שיח סוד' – אירוע מלא שמחה ואמונה
האדמו"ר מבוסטון שליט"א
דיירים מיוחדים בהדלקת האדמו"ר מבוסטון שליט"א
קליטתם בשכונת הר נוף של דיירי מערך הדיור מדהימה ומעוררת התפעלות. ההצלחה נזקפת לשתי האוכלוסיות: הדיירים עצמם שהוכנו כראוי למעבר זה ויודעים להתנהג באופן הולם, ואנשי השכונה בעלי לב חמים ורחב שקולטים אותם בזרועות פתוחות בביהכ"נ ובקהילה.
