מאת: ד"ר מ. וייל –מומחית ברפואת ילדים ורופאת ילדים התפתחותית, רופאה יועצת ב'שיח סוד'
ביטחון עצמי הינו תחושת מסוגלות פנימית של היכולות לספק לעצמי את הרצונות והצרכים, הכרה בכישורים, ביכולות ובכוחות שלי, לצד החולשות, והיכולת להשתמש בכוחות אלו בעת הצורך, כלומר "בטחון בעצמי".
ביטחון עצמי אינו מולד והוא מתפתח במהלך החיים בפעילויות גומלין בין אופי הילד לבין סביבת חייו בעיקר בשנים הראשונות לחיים. ניתן לשפר ולהעצים את הביטחון העצמי בכל שלב בחיים. להורים ולמסגרות הטיפוליות\חינוכיות בגיל הרך יש תפקיד מכריע בהתפתחות הביטחון העצמי של ילדיהם.
הגורמים המעודדים התפתחות ביטחון עצמי גבוה בילדים הינם :
- נוכחות ומעורבות של שני ההורים בחיי הילדים-במשחק משותף, הקשבה וזמינות לכלל הצרכים של הילדים בשנים הראשונות, מעודדת תלות מופחתת של הילדים בהמשך חייהם.
- מתן גבולות ודרישות מהווה רשת של ביטחון עבור הילדים, עפ"י הגיל ההתפתחותי בהם הילדים נמצאים מפתח אצלם יכולת לדחות סיפוקים בצורה מתאימה, ומפתח יכולות חברתיות טובות ויכולת להתמודד עם קשיים בהמשך.
- הכוונה למיומנויות של עצמאות תפקודית, אחראיות למשימות בהם הילד יכול לתרום לסביבה הוא חי, עפ"י מה שמצופה מכל ילד עפ"י גלו, גורם לתחושה אצל הילד שהסביבה מאמינה בו, סומכת עליו וכך מתגברת האמונה הפנימית של הילד בכוחותיו ובכישוריו.
- תגובת הוריות ובמסגרת החינוכית והטיפולית במינון נכון של אמפטיה, שיקוף רגשות, הדגשת הצדדים החיוביים של הילד וחיזוקים חיוביים על התנהגות רצויה, מעודדים בטחון עצמי אצל הילד.
- לא להדגיש, לא לבקר ולנסות לא לראות את הבעייתיות או הפגמים באישיות ובאופי של הילד, כי ילד יחוש זאת ויפתח ערך עצמי מופחת. מנגד, להרעיף אהבה ותמיכה לא מתאימה, תגרום מסר מבלבל לילד כי בעתיד הילד יראה שהגזימו כלפיו כשיקבל תגובה שונה מהסביבה והדבר יגרום לילד חוסר אמון כלפי ההורים והמסגרת הראשונית שלו.
- תגובות שמהוות מסר מרגיע לילד שהוא נמצא במקום בטוח, מרגיע את הילד, לא לומר-זה מסוכן.. תיזהר אלא לתת סביבה בטוחה להתנסויות עפ"י גיל.
- עידוד לילד של הצלחות ובמקרה של כישלון, עידוד כי בפעם הבאה עם מאמץ נוסף או אם אימון נוסף הילד יצליח. חשוב לתת משוב חיובי על מאמץ והתנסויות חוזרות ולא רק עפ"י התוצאה, בכך מגבירים מוטיבציה לילד. חשוב להזכיר לילד שכל כישלון או נפילה היא מקור לצמיחה ובסיס ללמידה מטעויות והתפתחות טובה יותר בהמשך.
- לעזור לילד בקשיים חברתיים ולא לראות זאת כפגם ובכך לאפשר לו מרחב מוגן של פעילויות. חרדה חברתית יכולה להנמיך את הביטחון העצמי ויש לטפל בכך.
- לתת לילד מגיל צעיר מגוון רחב של פעילויות בהם הוא מצליח ובכך ליצור אצלו תחושת מסוגלות ודימוי עצמי גבוה שתיתן לו את הכוחות להמשך חייו. בנוסף, לתת לילד את התחושה שההצלחה תלויה בו ושהילד יהיה מסוגל לשבח את עצמו ולתת לעצמו משוב חיובי על הצלחות שלו.
- לתת לילד להביע את דעתו מגיל צעיר לאפשר לו להחליט, לבחור ולשלוט במה שהוא יכול עפ"י הגיל שלו ובכך הוא ירגיש שותף ובטוח בעצמו וביכולותיו בצורה בוגרת.
זכרו-לכל ילד יש "אי של הצלחה"- גרעין חזק ממנו הביטחון העצמי יכול להתפתח ותפקידנו כהורים, מטפלים וצוות חינוכי למצוא אי זה , לייצר בו חוויות של הצלחות ומשם הילד יתפתח.
