פעילות חורף מהנה

טיפים ורעיונות להפעלה ביתית

מאת:  חני כהן – מרפאה בעיסוק, שרון פרוכטר – פיזיותרפיסטית, שיח סוד

ב"ה החורף הגיע אלינו במיטבו. מרבית הימים אנו ספונים בבית עם הילדים בשל מזג האוויר. אז הנה לכן כמה טיפים ורעיונות להפעלה ביתית נעימה לשעה מלאת הנאה.

פעילויות במרחב:

כל ילד יפיק את מלוא ההנאה מן הפעילויות המוצעות. ובדרך אגב- יחזק את הגוף עם דגש על פלג גוף עליון, שרירי יציבה, התארגנות הגוף במרחב, חיזוק תחושת הגוף (איפה אני מתחיל ואיפה אני נגמר), עבודה ברצף ועוד. ילדים עם סירבול מוטורי או חולשה זקוקים לכך עוד יותר.

הליכת מריצה- מחזק את פלג הגוף העליון – ניתן תוך כדי לדחוף כדור עם הידיים או לאסוף פריטים הפזורים על הרצפה ובכך להוסיף עניין.

יצירת מסלול מכשולים- הילד יחליט מה נכנס למסלול ומה עושים בכל שלב- למשל: לעבור מעל /מתחת לכיסא, לזחול על הרצפה, לקפוץ על שלוש מרצפות ולחזור לתחילת המסלול עקב בצד אגודל.. במסלולים ניתן להכניס סוגים רבים של פעילויות והילד גם עובד על תכנון וזכירה של שלבים ברצף.

"משחק הפסלים"

עם מוסיקה או בלי - הילדים נעים במרחב החדר עד שהמוסיקה פוסקת או עד שההורה עוצר אותם. בעת העצירה הם צריכים להציג תנוחת "פסל" כלשהיא בלי לזוז. הזז - נפסל. אפשר גם לנסות להצחיק אותם או לגרות אותם לזוז...

באולינג ביתי

אוספים בקבוקי שתייה גדולים,  מקשטים אותם במדבקות, נצנצים, גואש, סרטים וכל העולה על דמיונכם. ממלאים את הבקבוקים בחצי מהכמות במים עם כף גואש (בצבעים שונים). לוקחים כדור גומי ומתחילים לשחק באולינג מעשה ידינו בכיף ובהנאה.

"בלי ידיים"

אפשר לבדוק מה אפשר להעביר ממקום למקום בלי להשתמש בידיים. רצוי להשתמש בבובות רכות ובצעצועים עמידים במיוחד ולא שבירים. פעילות זו מסייעת להתפתחות התייחסותו של הילד לגופו במרחב, לשיווי המשקל ולתיאום וקואורדינציה.

יצירה:

תאטרון בובות- אנחנו יכולים לשחק בתיאטרון בובות מעשה ידינו. לתפור ביחד בובות, להכין את התיאטרון ואז להציג הצגה לכל המשפחה.

חותמות עלים- אוספים עלים מעצים שונים ובעזרת צבעים יוצרים עימם חותמות. שימוש בצבעים מעל העלים על הנייר מטביע את צורת העלה. אפשר לצייר עץ ולהדביק את העלים. אפשר ליצור עץ מגליל של נייר טואלט ולעשות שימוש בעלים.

משחק בבלונים- שמים קטניות בתוך בלונים במס' צבעים כמו אורז, עדשים ועוד, אח"כ מנפחים את הבלונים ומקשטים אותם במדבקות ו/או לורדים כיד הדמיון. בסיום- משחקים עם הבלונים המרעישים ונהנים!

אלבום קיץ - אוספים את כל התמונות מהקיץ שקדם וכלל בתוכו טיולים משפחתיים משותפים, ביקורים אצל סבא וסבתא , אצל הדודים וסתם תמונות של טבע. ילדים אוהבים לגזור לצייר להדביק ובעיקר להתפעל מהיצירה העצמית שלהם בעזרת ההורים.

מובייל מבצק מלח-  יוצרים בצק שהיחס של החומרים בו הוא אחד לאחד כלומר: כוס קמח וכוס מלח. מוסיפים מים ויוצרים בצק רך אבל שלא נדבק לידיים. יוצרים מהבצק אילו צורות שרוצים. בעזרת שיפוד עץ יוצרים חורים. מכניסים לתנור לכ-15 דקות, עד שהצורות מתקשות. לאחר שהצורות מתקשות מוציאים מהתנור ונותנים להן להתקרר. את הצורות צובעים בצבעי גואש ואפשר כמובן להדביק עליהם כל דבר. קושרים בחוטים ויוצרים מובייל. לחילופין ניתן להצמיד למחזיק מפתחות תוצרת עצמית.

בישול ואפיה:

כל התנסות עם חומרים והתרחשותו של תהליך, המביא תוצאות מוחשיות ומלהיבות בסופו ממריצים את הילדים וממלאים אותם בחדוות יצירה. בנוסף, קיים ערך מוסף ולא מבוטל: פיתוח המוטוריקה העדינה ופיתוח חוש אסתטי אשר מהווים יתרונות עצומים. אלה משולבים באופן טבעי בפעילויות של בישול. ניתן להכין עם הילדים סלט או מרק ירקות (בין לבין ללמד אותם את שמות הירקות, הצבעים והצורות), להכין כדורי שוקולד, עוגיות יבשות או סתם עוגה בחושה. לאפות איתם חלות/ לחמניות, להכין פיצה ועוד.

לסיכום, החורף הוא הזדמנות טובה לגבש את המשפחה סביב עשייה ביתית מהנה. התחילו לפעול, להפעיל ותהיו מופתעים מן התוצאות ומן ההוואי!

מחזירים את האמון ביכולת האימהית

מאת: שרית סלע – עובדת סוציאלית ומנחת הורים.

מי חושבת שקל להיות אמא? מדוע אנחנו כאימהות נדרשות היום לספרי הדרכה, ליעוץ ולחוגי הורים? בעבר הסבתות שלנו גידלו וטיפלו לבד ע"פ מיטב הבנתם וההדרכה שקיבלו מהוריהם ולמען האמת נראה כי ההורים שלנו דווקא יצאו בסדר...

בדורות האחרונים נראה כי משהו התרופף בתחושת האימהות ובביטחון העצמי שלנו באינטואיציה הורית. אז מה באמת קרה שהביא אותנו לתחושת חוסר הביטחון הזה ולחוסר האמון שלנו ביכולותינו? פשוט מאוד: המודרניזציה.

השפעת סגנון החיים על תחום ההורות

ההתפתחות הטכנולוגית וסגנון החיים הקרייריסטי יצרו מצבים של גידול ילדים בשלט רחוק. תופעה זו חייבה התייחסות של אנשי מקצוע לתופעות חינוכיות וחסרים שנובעים מסגנון החיים. כך קמו אנשי מקצוע ונהגו גישות טיפוליות לרוב שמסבירים לנו מהי אמא "טובה". נוצרו לכאורה כללים ברורים: אם תהיי עם הילדים מספיק זמן אחה"צ ותקחי אותם בכל יום לגינה - את אמא טובה. אם בכל ערב תספרי להם סיפור - את נפלאה. ואם גם תעניקי לכל ילד זמן איכות איתך לבד מידי שבוע את ממש האמא המושלמת. האמנם? אני מאמינה בנחיצות הנחיית הורים ובגישות מכוונות ומועילות, חשיבותן רבה ויש בהם הענקת כלים טובים ומכוונים. אך דווקא בשל ריבוין – חשוב להחזיר את הביטחון לאינטואיציה ההורית הבסיסית והטבעית.

האימהות בדור שלנו נהפכה למושג תלוי בזמן ובכמות. כמה שיחקתי/ לקחתי/ עשיתי למען הילד. וזה בדיוק הבור אליו מתנקזות כל נקיפות המצפון המפורסמות שלנו. תמיד אני עלולה לחשוב שהייתי יכולה לעשות עוד ואולי בגלל שלא עשיתי מספיק -הילד שלי מרגיש מוזנח, עם חסך רגשי ולא מתקדם כראוי... אנחנו כל הזמן תוהים מה לא עשינו מספיק. אמא מרגישה לא טובה כשהיא לא עומדת בקריטריונים וכדי למנוע את תחושת הכישלון שלה ולהתמודד עם ייסורי המצפון היא מנסה לפצות את הילד. כך נוצרת אימהות שמבוססת על קניית בגדים ומשחקים ומטרתה להעניק לילד (ולאם!) הרגשה שאמו מסורה וטובה כלפיו. האם אכן זה מה שקובע את היותי אמא?

חשוב להשיב את הפרופורציות הנכונות ולהחזיר לאמהות את האמון בעצמן. שמעתי סיפור על משפחה  שילדיהם היו מגיעים באופן קבוע לביה"ס עם ביגוד מלוכלך וללא הציוד הנדרש. לאחר בירור שנעשה עם מכריהם התברר מהשכנה שבכל לילה היא רואה את האור במטבחם דלוק רצוף עד לשעות הבוקר. באחת ההזדמנויות היא שאלה את השכנה מדוע אף פעם האור במטבחה לא כבה וזו השיבה שבעלה חוזר מאוחר מהעבודה אבל אף פעם לא שוכח להביא לה שק תפוזים כדי שהיא תספק לילדיה את כל מה שהם צריכים תזונתית. במשך כל הלילה היא סוחטת את התפוזים על מנת שלילדים תהיה בבוקר כוס מיץ סחוטה מלאה בוויטמינים...

לעיתים נראית לנו מתסכלת העובדה שלא קיבלנו הוראות יצרן מפורטות עם כל ילד שנולד –לפי צרכיו, אופיו, מיקומו המשפחתי ועוד. אבל הרי אצל הקב"ה הכל מכוון. האם אין זה פותח אפשרויות רבות ודרכים שונות לאפשרויות שיש לנו כאימהות? ואולי זה מוכיח לנו ש- - - עצם העובדה שאנחנו אימהות  זה מספיק?

אימהות = הקיימות היא המהות!

לאחר שנולד לנו תינוק אנחנו מוצפים ברגשות שונים של שמחה והודיה אך גם של תסכול, עצב ועייפות מרובה. מה גורם לנו בכל זאת להמשיך ולהשקיע בתינוק ולתת לו את כל מבוקשו ואף מעבר? לא רק החובה המוסרית שלנו אלא גם העובדה שאנחנו מאמינות בו שמשהו טוב יצא ממנו בעתיד. שהוא יגדל ויתפתח. האמונה שלנו בו וביכולות שהוא קיבל. לאמא אין צורך להגיד :"כדאי שתדאגי ותאהבי את הילד". הדאגה והאהבה ממילא נמצאות שם מעצם היותנו אימהות שלו. ילד הוא כמו איבר בגוף שלנו -יש לנו אינסטינקט לשמור עליו. באימהות = הקיימות היא המהות! העובדה שאנחנו אימהות של הילד שנולד לנו.

כאשר שאלו את הרב שטיינזלץ כיצד הגיע למקום הנכבד שהוא נמצא בו הוא תלה את כל הצלחתו באמו וסיפר שבכל בוקר היא הייתה נושקת על לחיו ומבקשת ממנו שבאותו יום ישאל בת"ת את השאלה הטובה ביותר. סיפר הרב שטיינזלץ שבכל הדרך לת"ת הוא רק חשב איזו שאלה אני אשאל היום. אימו סמכה עליו והאמינה בו וזה הספיק לו בשביל להצליח ללמוד ולהתקדם!

חשוב לזכור שבכל מקום שאנחנו נמצאות לאורך כל היממה אנחנו אימהות בעצם קיומנו, גם אם איננו נוכחות פיזית. כשאמא לא זמינה לילד או לא ניגשת מיד כשהוא בוכה הוא יכול בדרך אגב ללמוד שהוא קיים גם כשאמא לא לידו. שהוא  מסוגל גם לעשות דברים מסוימים לבד.

אמא היא טובה מעצם היותה אמא. גם אם היא לא עושה את כל מה שכתוב בתאוריות ומקיימת את כל גישות אנשי המקצוע. תמיד כמובן אפשר להיות טובים יותר. כמו בכל תחום בחיים. אפשר לקבל כלים נוספים להתמודדות אבל מנקודת מוצא חיובית ומאמינה: אמא היא טובה מעצם היותה אמא. וזו צריכה להיות ההנחה הבסיסית: לכל אמא אינטואיציה הורית טבעית מעולה. ניתן וכדאי להעשיר את מאגר הכלים אך ורק מתוך אימון באינטואיציה הבסיסית.

אם ה' בחר בך להיות האמא של הילד שלך- כנראה את האמא הטובה ביותר שיכולה להיות לו!

מתייעצים!
עם מיטב מומחי שיח סוד
והפעם על - פרפקציוניזם

שלום,
ביתי –ילדה חכמה ומתוקה בת חמש וחצי. היא חברותית, מקסימה ואוהבת לעזור. הבעיה אצלה מתחילה כאשר משהו לא 'הולך לה'. לדוגמא כשהיא מציירת או עסוקה ביצירה- אני כבר נכנסת ללחץ. כי כל מעידה שלה- אם הקו לא יצא ישר, או שהציור לא בדיוק לטעמה- היא מגלה עצבנות יתר, מקמטת את הדף ונכנסת להתקפת זעם. גם במשחקי חברה- קשה לה מאוד להפסיד במשחקים. אני רואה זאת בעוד שטחים ונראה לי כי אני מזהה אצלה נטייה לפרפקציוניזם שמכניס אותה רבות לתסכולים.  
מה אני כאם יכולה לעשות על מנת לכוון אותה לצאת מן הדרישות המושלמות שהיא מציבה לעצמה? כיצד ניתן לנטרל פרפקציוניזם? במיוחד ששנה הבאה היא מתעתדת לעלות לכיתה א'?
אודה לך מאוד על ההכוונה.

משיבה לאה שלמה
פסיכולוגית התפתחותית בשיח סוד:

שלום לך אם מסורה,
את מתארת את ביתך כילדה עם נטייה לפרפקציוניזם. לתועלתך ולתועלת הקוראים אתן בתשובתי התייחסות לפרפקציוניזם בכלל. פעמים רבות המודעות שלנו כהורים למינוח כבר עשוי להפחית חרדה וממילא להמעיט את התופעות השליליות.
אנו מתייחסים לפרפקציוניזם או נטייה לשלמות, כאשר אדם חש סיפוק ממשימות שעשה, כאשר השקיע בהן מאמץ, עמד ביעדים שהציב לעצמו, והתוצאות הן מושלמות לדעתו, ומניחות את דעתו.  במקרה כזה הפרפקציוניזם היא נטייה מסתגלת וטובה, ויכולה להביא לתוצאות חיוביות של סיפוק והצלחה, המוכרים גם על ידי אחרים, כגון בספורט, באמנות, או בכל השקעה אחרת של עבודה, חיי משפחה, ועוד.
הבעיה בנטייה לפרפקציוניזם היא כאשר האדם מתקשה מאד להיות מרוצה מהתוצאות של מעשיו,  על אף השקעה מרובה של מאמץ, כשרון ועוד, ושום דעה  חיובית של אחרים על עבודתו, לא תניח את דעתו, ותקשה עליו להירגע.
המצב מורכב עוד יותר כאשר האדם לא נרגע, סובל ומבטא את תסכוליו בצורה קיצונית של התקפי זעם, הרסנות, וחרדה באשר לאי יכולתו להצליח גם בעתיד. כמובן כל זה ללא סיבה מציאותית אובייקטיבית, אלא על פי תחושתו האישית, הקשה והבלתי ניתנת לשליטה של האדם עצמו, מלווה בביקורת עצמית קשה, וחוסר נחת מתמיד.  במצב כזה אנו יכולים להתייחס לעניין כאל מצב חרדתי, שפעמים רבות מתבטא במחשבות אוטומטיות אובססיביות ("אני לא מוצלח, כל דבר שאני עושה אינו שווה", ועוד) והתנהגות כפייתית (קומפולסיבית) חזרתית, שאמורה להרגיע, אך גורמת לסבל.
הפרפקציוניזם יכול להיות תכונה מולדת על רקע משפחתי, וגם זו הנרכשת על רקע סף דרישות גבוה מהסביבה, ציפייה שאינה מתבטאת דווקא על ידי ביקורת מילולית ישירה, אך ילד יכול לחוש בה גם במבט או בהבעת פנים מאוכזבת (גם ילד קטן יחוש בקלות את תחושתו המאוכזבת של הוריו, אם לא קבל את התפקיד הראשי, או את הפרס הראשון על משימה כלשהי).  
כאשר ילד עושה את מיטבו, לא נצרך בהכרח דרבון נוסף, והילד יוכל לבטא את היכולת הגלומה בו, לפי כוחו וכישרונותיו, וכך יזכו ההורים במצוות החינוך (ולא האילוף),  
לכן ההערכה והשמחה ההורית מוטב שתהייה ראשית על עצם המאמצים שהושקעו על ידי הילד, ולא על פירות ההצלחה !!!  הרי הילד זקוק באופן ראשוני להתפעלות, ראשית על עצם קיומו, ובהמשך – על מאמציו, השתדלויותיו והשקעותיו במחויבויותיו השונות. כך יחוזק הסיפוק שלו מעצמו, ביטחונו העצמי יגבר, והוא יוכל לאתגרים שיעמדו בפניו בהמשך חייו.
הצלחה רבה!

מאת: דורין וינטר, עו"ס - שיח סוד

שלום לכם הורים יקרים,

ראינו לנכון ליידע אתכם במספר הטבות וקצבאות העשויות להיות רלוונטיות בשבילכם עקב מצבו של בנכם/בתכם.

חשוב להדגיש כי מטרת דף המידע הוא ליידע כי קיימת אפשרות לזכאות בתחומים השונים, אך יש לבחון כל מקרה לגופו לבדיקת עמידה בקריטריונים השונים במשרדי הממשלתיים השונים.

קצבות מטעם הביטוח הלאומי-
1. קצבת ילד נכה מלידה\גיל 91 יום ועד גיל 18:
גמלה חודשית הניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי להורים המטפלים בילד עם נכות לפי קריטריונים מוגדרים; איחור התפתחותי חמור/ ילד הזקוק להשגחה קבועה\נוכחות מתמדת של הזולת/ ילד עם ליקוי מיוחד או הזקוק לטיפול רפואי מיוחד ומקבל תרופות באופן קבוע.

2. "תלות בעזרת הזולת"- בגיל 3 תיבדק שוב הזכאות. תמשיך להינתן קצבה לילד התלוי בעזרת הזולת הרבה יותר מהרגיל אצל בן גילו. ילד הזקוק לסיוע בתקשורת בשל העדר מוחלט של תקשורת מילולית, ילד שיש לו ליקוי מיוחד או זקוק לטיפול רפואי מיוחד.

3. קצבת ניידות- עשויה להינתן לילד בן 3 ומעלה שיש לו ליקויים ברגליים המגבילים אותו בניידות.

הנחה במים: תינתן אוטומטית לזכאים לקצבת ילד נכה.

הנחה בחשמל: הנחה לאלה המקבלים קצבת ילד נכה בגין תלות בעזרת הזולת או צורך בטיפול רפואי. הבטל"א מעביר לחברת החשמל את רשימת הזכאים בנוסף ישלח בטל"א הודעה לכל זכאי.

הנחה בתשלומי בזק: חברת בזק מציעה חבילות מוזלות למשפחה בה יש ילד המקבל 100% קצבת נכות. יש למלא טופס "בקשה להנחה בטלפון" אותו ניתן לקבל במחלקות לשירותים חברתיים או להוריד מאתר האינטרנט, ולשלוח לגב' אהובה רובס אגף השיקום במשרד הרווחה ת.ד. 1260 ירושלים.

הנחה בארנונה: הורים לילד עם צרכים מיוחדים אשר משולמת עבורו גמלת ילד נכה מבטוח לאומי, זכאים להנחה בארנונה. יש לפנות עם הבקשה לאגף לגביית ארנונה ברשות המקומית עם טופס בקשה להנחה ואישור עדכני על קבלת קצבת ילד נכה.

להורים עובדים:

שעות העדרות וימי מחלה: הורה של ילד עם מוגבלות עשוי להיות זכאי לסל ייעודי של עד 52 שעות היעדרות על חשבון המעביד לצורך מתן סיוע אישי לבנו או לביתו עם המוגבלות ולקבל תשלום כאילו עבד בשעות ההיעדרות. בנוסף ההורה זכאי להעדר מעבודתו לצורך מתן סיוע אישי עד 18 ימים בשנה תשלום דמי מחלה בעבור ימי היעדרות אלה יינתן מהיום הראשון להיעדרות.

נקודות מס: מס הכנסה מעניק שתי נקודות זיכוי להורים לילדים עם צרכים מיוחדים שמנוכה להם מס ממשכורתם. משמעות נקודות הזיכוי היא הפחתה מסכום המס. הזכאות היא להורים לילד הזכאי לגמלת ילד נכה, או ילד שעבר ועדת השמה ושובץ בגן חינוך מיוחד.

קיים אתר בשם "מקום מיוחד" המספק מידע אמין ועדכני הרלוונטי למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים.

האתר מופעל ע"י עמותת קשר- מרכז מידע, הכוונה וייעוץ להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים.

ד"ר מיכל וייל, מומחית ברפואת ילדים ורופאת ילדים התפתחותית

הדאגה להתפתחותו הפיזית והקוגניטיבית של הפעוט מתחילה עוד במהלך ההיריון של האם. על האם לדאוג למאגרים מספקים של אבות מזון, כולל ברזל וויטמין B12, החשובים להתפתחות האברים והמוח של העובר.
מאגרי אבות מזון הכרחיים גם לבניית אנזימים החשובים לפעילות גופנית ומוחית תקינה ומניעת קשיי התפתחות, שפה ולמידה וקשיים התנהגותיים-רגשיים אצל ילדים.
כמו כן על האם ליטול חומצה פולית, עוד לפני הכניסה להיריון ובמהלך ההיריון למניעת מומים מולדים במערכת העצבית המרכזית.

לאחר הלידה, חשוב לדאוג להמשך הזנה מספקת של התינוק ע"י הנקה או מתן תחליפי חלב אם המכילים את כל אבות המזון והוויטמינים.

יש לדאוג לתת לתינוק תוספת ויטמין D וברזל הנדרשים לחיזוק הדם העצמות והמהווים הבסיס להתפתחות תקינה מבחינה מוטורית, רגשית-התנהגותית, חברתית, קוגניטיבית-שכלית וכד'. חסר ברזל למשל יכול לגרום לקשיי שפה, למידה והתנהגות, חסר אבץ יגרום לדלדול שיער ועצירה בגדילה ועוד.

בגיל חצי שנה לערך חשוב להתחיל במתן תוספת מזון מגוון כגון-ירקות, פירות, בשר לסוגיו ומיני אגוזים\טחינה טחונים למי שאינו רגיש לכך. חשיבות התוספות  הכוללים סידן, מינרלים, סיבים תזונתיים ,וויטמינים, דגנים, חלבונים, פחמימות ושומנים היא מילוי המאגרים והצרכים הקלוריים ההולכים ומתפתחים של הפעוט כמו גם העשרת הטעמים והתנסויות הלימודיות שלו.

לקראת גיל 7-8 חודשים, חשוב להתחיל להאכיל פעוט בישיבה, דבר המאפשר לו יכולת בחירה  של המזון המוצע לו, ולאפשר לו להיות שותף פעיל בארוחה.

שותפות זאת של הפעוט בתהליך האכילה נותנת לו תחושת ביטחון ושליטה, מאפשרת לו חווית האכלה נעימה ורכישת הרגלים חיוביים בזמן האוכל גם לעתיד, תוך בניית מנגנונים של תחושות שובע\רעב\וויסות חיוביים.
האכלות לילה נדרשות בד"כ רק בחודשים הראשונים לחיים ועפ"י משקל הילד. חשוב להימנע ממתן חטיפים לילדים שהינם בעלי ערך קלורי ותזונתי ירודים, כמו כן יש להימנע ממתן מזון מתועש ולהעדיף ארוחות ביתיות. מומלץ להימנע משימוש באוכל כחיזוק חיובי, על מנת לא לשבש את יכולת הוויסות של הילד בצרכי האכילה שלו. את החיזוק החיובי יש לתת במתן תשומת לב , אמירות חיוביות אך לא לקשור בין אוכל לחיזוק או פיצוי רגשי. 

מעבר למרכיבי המזון אותם הפעוט אוכל, ישנה חשיבות גדולה להרגלי האכילה וסדר יום תזונתי  הכולל 3 ארוחות גדולות. יש לדאוג לארוחת בוקר גדולה החשובה לשיפור הריכוז ומניעת השמנה ולשני ארוחות ביניים וכן לשתיית מים  בין הארוחות, על מנת לשמור על ריכוז ופעילות מיטבית בניית תפריט מאוזן מבוסס על תזונה המכילה את כל אבות המזון- פחמימות, שומנים, סוכרים וויטמינים בכל ארוחה. יש להימנע ממתן שתיה ממותקת.

מומלץ לגוון את הכלכלה כבר מגיל צעיר ולאפשר לילד בחירה בהעדפות המזון שלהם ולקבל בהבנה סרבנות\העדפות למיני מזון מסוימים תוך מעקב גדילה, משקל וגובה עם בדיקות דם לאבחון חסרים תזונתיים. חשוב לגוון בתפריט מגיל צעיר כדי לאפשר התפתחות חוש טעם מפותח המוכן בהתנסויות חדשות.

דוגמא לתפריט מאוזן:
בוקר וערב- 1-2 פרוסות לחם או קרקרים עם גבינה/ אבוקדו/טחינה/ חומוס/טונה/ביצה ותוספת ירקות
צהרים- מנת חלבון בשרית כארבע פעמים בשבוע ודגים כשלוש פעמים בשבוע בתוספת פחמימה - תפו"א/בטטה/אורז/פסטה/עדשים/אורז וירק מבושל
ארוחות ביניים- פרי ומעדן בשילוב פחמימה
על מנת לדאוג לכמות מספקת של סידן וחלבון בגיל הצעיר יש לדאוג למתן חלב ומוצריו ותחליפים מתאימים לרגישים לחלב.

חשוב שלפחות חלק מהארוחות יהיו ארוחות משפחתיות ומשותפות להורים\אחים\חברים על מנת ליצור הרגלים חברתיים ומודל חיקוי חיובי עבור הילד גם בשעת הארוחה של אכילה בריאה מגוונת ומאוזנת.
ככלל גישה חריגה כלפי אוכל והפרעות אכילה אצל ההורים, מהווה גורם סיכון להתפתחות של הפרעות אכילה בבנות מתבגרות.
 נמצא כי הורות סמכותית  אך לא רודנית, המאופיינת בהצבת גבולות מובנים אך במקביל מתווכת על ידי חום, אהבה, גמישות, הקשבה לצרכיו ורצונותיו של הילד, תוך מוכנות למשא ומתן, קשורה בצורה חיובית לעליה בצריכת מוצרי חלב וירקות על ידי הילד המותאמות לצרכיו ובניית כישורי אכילה בריאים אצל ילדים.

על מנת למנוע התפתחות עודף משקל שיש לה סיבוכים בריאותיים ורגשיים, יש להקפיד וליזום  כבר בגילאי הגן ובית הספר פעילות גופנית מהנה מספר פעמים בשבוע בבית ובמחוצה לו,  לצורך רכישת הרגלים חיוביים אלו גם לגיל המבוגר.
בכל שאלה\התלבטות כדאי להתייעץ עם דיאטנית ורופא ילדים התפתחותי , שכן לעתים הקשיים באכילה הם ביטוי לקושי התפתחותי נרחב יותר.