מערך הדיור 

עצמאות | כבוד | חברה

מערך הדיור של שיח סוד מיועד עבור בוגרים עם קשיים תפקודיים ומוגבלויות שונות בגילאי +21 או צעירים יותר, ע"פ הפניות ממשרד הרווחה. בכל קבוצה ישנן דירות שונות עבור אנשים ברמות עצמאות שונות: החל מאנשים עצמאיים בעלי יכולת תעסוקתית, ועד לדירות עבור אנשים עם קשיים במיומנויות תפקוד יומיומיות.
יתרון הגודל של שיח סוד מאפשר שיבוץ מדויק בדירה מתאימה.

מערך הדיור מחולק לכמה קבוצות:

דירות שיקום דירות לאנשים עם אינטליגנציה גבולית המסווגים כאוכלוסיית שיקום	דירות תקשורת דירות לאנשים על רצף האוטיזם	דירות מ.ש.ה. מערך דירות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. הדירות מחולקות לפי גיל, רמת תפקוד, והתאמה מגזרית.

קידום אישי ופעילות פנאי
עבור כל דייר נבנית תכנית קידום המותאמת לצרכיו ולהעדפותיו האישיות. התכנית מנצלת את שעות הפנאי לפיתוח מיומנויות השתלבות בקהילה כמו: פעילות במתנ"ס, חוגים, קניות, וכד'.

חיזוק הקשר והערכים המשפחתיים:
הנהלת מערך הדיור שוקדת כל העת על הידוק הקשר בין הדייר למשפחתו וקהילתו. ביקורי משפחה זוכים לעידוד רב. בדירה נערכים אירועים מהנים בהם מארח הדייר את בני משפחתו. נערכים ערבי עיון וחוויה עבור קרובי משפחה מבוגרים, וימי כיף עבור קרובים ילדים.
בדיור מושם דגש רב על ההשתייכות הקהילתית של הדייר: מקום בבית הכנסת של הקהילה שלו, השתתפות באירועים, 'טישים', דרכי חינוך וכד'.

צוות
על צוות הדירות נמנים: רכזי דירות, מדריכים/ות, עוס"ית, אחות רפואית, פסיכולוג, פיזיותרפיסטית, מרפאות בעיסוק, מטפלות באומנות, מורה לכלכלת בית, (תזונאית ורופאה התפתחותית בשיתוף קופ"ח).

פריסה ארצית: 50 דירות בקהילה בערים: ירושלים, בני ברק, ובית שמש

מנהל מערך דיור: יעקב דרוק

[email protected]

02-6405061

מחלקת רישום:

טלפון: 02-6405055 | פקס: 02-6401555 | אימייל: [email protected]

מתי מומלץ להתחיל לטפל? ובאלו כלים?
(מתוך ראיון שנערך עם מנכ"ל שיח סוד הרב שמעון לוי בעיתון משפחה)

תסמונת דאון היא התסמונת השכיחה ביותר עקב הפרעה כרומוזומלית. בבעלי תסמונת דאון נמצאים 3 כרומוזומים של כרומוזום 21. במקום המצב התקין בו יש 2 כרומוזומים כאלו, ובסה"כ יש 47 כרומוזומים בכל תא במקום 46. קיים מצב נוסף של תסמונת דאון והוא מצב של מוזאיקה (פסיפס), בו חלק מהתאים תקינים (עם 46 כרומוזומים בכל תא) וחלק עם 47 כרומוזומים. מצב זה מתבטא בדר"כ בצורה קלה יותר של התסמונת. התסמונת מאופיינת במוגבלות שכלית ברמות שונות ולעיתים גם בבעיות פיזיות, כמו: בעיות לב, בעיות נשימה בשל מעברים צרים. לתסמונת זו יש מאפיינים גופניים בולטים: עיניים מלוכסנות, גשר אף שטוח ורחב, צוואר קצר, אצבעות קצרות, טונוס שרירי נמוך ועוד. ובחלק הנחמד והשמח יותר: ילדים בעלי תסמונת דאון הם לרוב אהובים מאוד, מתחבבים בקלות על הציבור, בעלי רגש חם ותקשורת חברתית.

תסמונת דאון מזוהה בדר"כ עם הלידה עפ"י מראה חיצוני. עם החשש לתסמונת מתבצעת בילוד בדיקת כרומוזומים שתוצאותיה מגיעים עפ"י רב בגיל שלושה שבועות.

בתינוקות בעלי תסמונת דאון ניתן להתחיל לטפל ממש בינקות, שכן התסמונת מאובחנת כאמור בתחילת חיי הילוד. גם כאן חשוב לומר להורים להזדרז מצד אחד ולתת את זמן העיקול וההכלה מנגד. הטיפול המוקדם משמעותי מאוד לשיקום היכולות התפקודיות והקוגניטיביות. אך טבעי שלא מיד ההורים חשים בשלים לצאת לאבחונים ולטיפולים וזקוקים לתקופת הסתגלות והכלת המצב. אני מציע להורים כן לאזור כוח ולפנות במישור המעשי למקומות טיפול טובים ומקצועיים ובד בבד לא להזניח את עצמם ולמצוא להם אפיק מתאים לתהליך הרגשי שהם חווים. אחד הטיפולים הראשונים שחשובים לתינוק הוא פיזיותרפיה כדי לחזק את הטונוס ולצמצם פערים בהתפתחות המוטורית. בהמשך התינוק זקוק גם לריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק. תינוקות וילדים בעלי תסמונת דאון נתרמים מאוד מטיפולים פרא רפואיים מגוונים: הידרותרפיה, סנוזלן, מוזיקה,קרניו סאקראל ועוד. דבר נוסף חשוב מאוד: תסמונת דאון היא שם של תסמונת שבה תסמינים כמפורט לעיל. אך יהיה זה לגמרי לא מדוייק ורחוק מן המציאות לחשוב שיש בה אחידות, כל ילד/ה בעלי תסמונת דאון הוא עולם בפני עצמו הן מבחינת הצרכים ההתפתחותיים ורמת התפקוד והן מבחינת האופי. נכון שההגדרה הכללית עוזרת לאנשי המקצוע לתחום את הצרכים הייחודיים ולהתמקד בם. אך מכאן ואילך לכל ילד עם תסמונת דאון הדקויות הייחודיות שלו. זו הסיבה שלא נכון ולא מקצועי בעיני ליצור כיתה של בעלי תסמונת דאון בלבד. הדבר דומה ליצירת כיתה לילדים בעלי צבע שיער בלונדיני לשם משל... הכותרת המשותפת לילדים עדיין לא יוצרת רמת תפקוד שווה. קיימים בתסמונת קשת רחבה של רמות: החל מפיגור קל ועד פיגור בינוני וקשה. גם בין ילדים בעלי תסמונת זו ישנם מעטים שמתקשים בתקשורת ומכונסים בבועה משלהם- הגם שזה לא המצב הקלאסי של התסמונת. כאמור רובם דווקא מצטיינים בחייכנות, נעימות וחברותיות. תפיסתם כילדים חברותיים בעיני הציבור הובילה למיזמי שילוב שלהם במסגרות רגילות. אני והצוות המקצועי בשיח סוד סבורים שזו גישה מוטעית. הילד המיוחד תמיד יחוש במסגרת רגילה או דחוי מעט או בקצה השני- 'פרויקט חסד'. כמה שאנו מחנכים את הילדים הרגילים לקבלת השונה, קשה לצפות מהם להתמיד בכך ללא גבולות זמן. לעומת זאת הנכון הוא לשבצו במסגרת מיוחדת- שם יחוש שווה בין שווים יחווה התנסות חברתית אמיתית ומקרקע בטוחה זו שמצמיחה את דימויו העצמי ליזום עבורו מיזמי שילוב עם בני גילו הרגילים לזמנים קצובים כמו: שעת לימוד משותפת, פעילות חברתית משותפת לכיתות ועוד. ילד עם תסמונת דאון שימלא את ארסנל אישיותו בכלים מצמיחים במסגרת המיוחדת ייטיב לצאת לחברה הרגילה בשבתות, בבתי כנסת ובשכונה, יעורר כבוד יותר במסוגלותו ובהתנהגותו וממילא יקלט טוב יותר ע"י החברה. כך בעיני מושג השילוב האמיתי.

מתייעצים!
עם מיטב מומחי שיח סוד
והפעם על - פרפקציוניזם

שלום,
ביתי –ילדה חכמה ומתוקה בת חמש וחצי. היא חברותית, מקסימה ואוהבת לעזור. הבעיה אצלה מתחילה כאשר משהו לא 'הולך לה'. לדוגמא כשהיא מציירת או עסוקה ביצירה- אני כבר נכנסת ללחץ. כי כל מעידה שלה- אם הקו לא יצא ישר, או שהציור לא בדיוק לטעמה- היא מגלה עצבנות יתר, מקמטת את הדף ונכנסת להתקפת זעם. גם במשחקי חברה- קשה לה מאוד להפסיד במשחקים. אני רואה זאת בעוד שטחים ונראה לי כי אני מזהה אצלה נטייה לפרפקציוניזם שמכניס אותה רבות לתסכולים.  
מה אני כאם יכולה לעשות על מנת לכוון אותה לצאת מן הדרישות המושלמות שהיא מציבה לעצמה? כיצד ניתן לנטרל פרפקציוניזם? במיוחד ששנה הבאה היא מתעתדת לעלות לכיתה א'?
אודה לך מאוד על ההכוונה.

משיבה לאה שלמה
פסיכולוגית התפתחותית בשיח סוד:

שלום לך אם מסורה,
את מתארת את ביתך כילדה עם נטייה לפרפקציוניזם. לתועלתך ולתועלת הקוראים אתן בתשובתי התייחסות לפרפקציוניזם בכלל. פעמים רבות המודעות שלנו כהורים למינוח כבר עשוי להפחית חרדה וממילא להמעיט את התופעות השליליות.
אנו מתייחסים לפרפקציוניזם או נטייה לשלמות, כאשר אדם חש סיפוק ממשימות שעשה, כאשר השקיע בהן מאמץ, עמד ביעדים שהציב לעצמו, והתוצאות הן מושלמות לדעתו, ומניחות את דעתו.  במקרה כזה הפרפקציוניזם היא נטייה מסתגלת וטובה, ויכולה להביא לתוצאות חיוביות של סיפוק והצלחה, המוכרים גם על ידי אחרים, כגון בספורט, באמנות, או בכל השקעה אחרת של עבודה, חיי משפחה, ועוד.
הבעיה בנטייה לפרפקציוניזם היא כאשר האדם מתקשה מאד להיות מרוצה מהתוצאות של מעשיו,  על אף השקעה מרובה של מאמץ, כשרון ועוד, ושום דעה  חיובית של אחרים על עבודתו, לא תניח את דעתו, ותקשה עליו להירגע.
המצב מורכב עוד יותר כאשר האדם לא נרגע, סובל ומבטא את תסכוליו בצורה קיצונית של התקפי זעם, הרסנות, וחרדה באשר לאי יכולתו להצליח גם בעתיד. כמובן כל זה ללא סיבה מציאותית אובייקטיבית, אלא על פי תחושתו האישית, הקשה והבלתי ניתנת לשליטה של האדם עצמו, מלווה בביקורת עצמית קשה, וחוסר נחת מתמיד.  במצב כזה אנו יכולים להתייחס לעניין כאל מצב חרדתי, שפעמים רבות מתבטא במחשבות אוטומטיות אובססיביות ("אני לא מוצלח, כל דבר שאני עושה אינו שווה", ועוד) והתנהגות כפייתית (קומפולסיבית) חזרתית, שאמורה להרגיע, אך גורמת לסבל.
הפרפקציוניזם יכול להיות תכונה מולדת על רקע משפחתי, וגם זו הנרכשת על רקע סף דרישות גבוה מהסביבה, ציפייה שאינה מתבטאת דווקא על ידי ביקורת מילולית ישירה, אך ילד יכול לחוש בה גם במבט או בהבעת פנים מאוכזבת (גם ילד קטן יחוש בקלות את תחושתו המאוכזבת של הוריו, אם לא קבל את התפקיד הראשי, או את הפרס הראשון על משימה כלשהי).  
כאשר ילד עושה את מיטבו, לא נצרך בהכרח דרבון נוסף, והילד יוכל לבטא את היכולת הגלומה בו, לפי כוחו וכישרונותיו, וכך יזכו ההורים במצוות החינוך (ולא האילוף),  
לכן ההערכה והשמחה ההורית מוטב שתהייה ראשית על עצם המאמצים שהושקעו על ידי הילד, ולא על פירות ההצלחה !!!  הרי הילד זקוק באופן ראשוני להתפעלות, ראשית על עצם קיומו, ובהמשך – על מאמציו, השתדלויותיו והשקעותיו במחויבויותיו השונות. כך יחוזק הסיפוק שלו מעצמו, ביטחונו העצמי יגבר, והוא יוכל לאתגרים שיעמדו בפניו בהמשך חייו.
הצלחה רבה!

פארק מגדל הנו פארק טיפולי ייחודי שהקימה שיח סוד בסיוע קרן שלם הקרן לפיתוח שירותים לנכים בביטוח לאומי, הפארק נועד לתת מענה לצורך של ילדי שיח סוד במרחב משחקים נגיש ומותאם, ולתת מרחב לשילוב קהילתי של ילדים מהשכונה.

בפארק שישה מתחמים עם מתקנים הפועלים עם מירב החושים: מתחם מוזיקה לפיתוח שמיעתי ופעילויות שפה, מתקנים לתרגול פעילויות מוטוריקה גסה המאפשרים ביסוס קואורדינציה וויסות חושי, ומסלול ייחודי לתרגול זהירות בדרכים, עם סימולציה של כביש, מעברי חצייה ותמרורים.

המתקנים עוצבו באופן המאפשר אינטראקציה בין המשתמשים לפיתוח כישורים חברתיים.

גולת הכותרת של הפארק הוא השילוב ההפוך. בהמשך לקו השילוב ההדדי בו דוגלת שיח סוד, בפארק מארחים ילדי שיח סוד את ילדי השכונה וילדי המשפחות בסביבתם הטבעית והמוכרת להם, ותורמים בכך לקהילה תוך העצמה אישית.

ברוכים הבאים לחוויה חושית קסומה!

חדר הסנוזלן הוא חדר לבן המאפשר שליטה על גירוי של חושים שונים. ניתן להפעיל בו גירויי ראיה: אורות וצבעים שונים, מוזיקה, ריחות, ותחושות מישוש שונות. בטיפול בחדר הסנוזלן ניתן להתאים למטופל את רמות הגירוי שיאפשרו לו להישאר רגוע, ואף לשחרר אנרגיות מיוזמתו ולחקור את סביבתו באופן פעיל.

החדר בנוי מאלמנטים בעלי גרייה רב חושית המעניקים ביטחון למטופל. רוב האלמנטים בעלי צבע לבן, הרצפה והקירות מחופים במזרונים נעימים, מוזיקת הרקע הינה מוזיקה מותאמת רגועה, ללא שינויים קיצוניים. גישת המטפל היא גישה מאפשרת – המטופל מוביל אל אזור הפעילות המועדפת עליו. המטפל מנצל כל בחירה של המטופל להשגת מטרות טיפול. סגנון הטיפול הייחודי מאפשר למטופל לבסס את בטחונו העצמי, לפתח מיומנויות תקשורתיות ולפגוש תהליכי מודעות עצמית באופן בונה.
 

מה קיים בסנוזלן שלנו?
מזרן מים, מתרגם צליל –אור, מזרן צלילים, סיבים אופטיים, זרקור, מנהרת אורות, עמוד בועות, כדור פיזיו, סלסלת תחושה.

למי?
תלמידי שיח סוד  ממגוון המסגרות.

למה הידרותרפיה?

הידרותרפיה מאפשרת אימון במיומנויות מוטוריות שהמטופל מתקשה או אינו מסוגל לבצע מפאת מוגבלות פיזית מחוץ למים. טיפול הידרותרפי הינו גם מהנה ומסייע לפתח תפיסה עצמית חיובית.

מטרות הבריכה הטיפולית: שיפור יציבות, שיווי משקל ואיזון עצמי, חיזוק השרירים, שיפור דימוי גוף, בניית סכמת גוף והגדלת טווח התנועה, שיפור שליטה בנשימה וארגון נשימתי, פיתוח מיומנויות תקשורתיות, הענקת תחושה של בטחון ועצמאות, למוד מיומנויות שחיה שונות.

מה כוללת הבריכה שלנו?
אולם בריכה העומד בתקן לבריכה טיפולית, מלתחות וחדרי הלבשה, חדר עזרה ראשונה, אביזרי הידרותרפיה.

למי?
תלמידי שיח סוד ממגוון המסגרות.
 

היכן?
ביחידה לגיל הרך, זריצקי 2, רמות, ירושלים.

בקמפוס ברמת שלמה נמצאים שני בתי ספר של שיח סוד. בבנין זה מקימים בריכה שיקומית טיפולית שתשרת כ-100 תלמידים הלומדים בבנין וכן לעוד חניכים הגרים במערך דיור שגרים בקרבת מקום לבריכה.

עובדת היות הבריכה ממוקמת בשיח סוד מבטיחה יכולת משופרת למתן טיפול עקבי ורצוף יותר בהשוואה להזדקקות בנסיעות לבריכה חיצונית לכן שילוב בריכה טיפולית במבנה הקיים הוא חשוב מאוד!

ביום שלישי ב' אייר  נערך סיור פיקוח ממחלקת אגף שיקום במשרד הרווחה במרכז מע"ש בנים ומרכז מע"ש בנות.

לכבוד היה לשיח סוד לארח  את מר סטן גולדמן -אחראי מענקים ונציג קרן וינברג אשר סייעה לפתיחת הנופשון החדש בשנת 2012 .

מר גולדמן שמתעסק הרבה בתחום ובמוסדות המעניקים שירות לבעלי צרכים מיוחדים ביקר ב-2 דירות מתוך מערך הדיור, שם אף פגש את הדיירים והופתע עד למאוד לראות את ההשקעה הכללית שטמונה בעיצוב וציוד הדירות באופן חדשני, יוקרתי ומכבד וכן את שימת הלב הטמונה בכל פרט ופרט, עובדה המספרת על שגרה שמחה והווי יומיומי חם וביתי שמאפיין את דירות שיח סוד.

שיח סוד מודה למר גולדמן על הביקור ועל שיתוף הפעולה הפורה בין שיח סוד וקרן וינברג.
 

בערב פסח, יצאו בוגרי שיח סוד לטיול ג'יפים אטרקטיבי מאתגר וחוויתי. טיול זה היווה רקע ופתיחה מוצלחת לשבת חופשה של הבוגרים עם הצוות אשר נועדה לאוורר, חידוש המרץ  ואגירת כוחות.

יאיר מימון, מפקד יחידת בראל החליט להקדיש מזמנו עבור בוגרי שיח סוד וגייס 23 איש מתוך מערך המתנדבים אשר יצאו לטיול ג'יפים יחד עם שיח סוד באזור בית שמש מצפה מודיעין.

המתנדבים - אנשים בגילאים שונים שהגיעו מכל רחבי הארץ וממגוון רחב של חוגים ותרבות, ועסוקים ביום יום בשגרה מבורכת של עשייה חשובה ותובענית, קבלו את הבוגרים בצורה חמה ולבבית והעניקו להם זמן איכות הנאה ושחרור.
הטיול הסתיים בבקעה בהפעלה והרקדה מרגשת אשר חיברה בין כולם ונתנה ביטוי לנתינה, לאהבת הזולת, לרגישות ואחוות אחים אשר אפיינו את האירוע.

סיור בכירי עיתון משפחה, אייר תשע"ה