אלמונימי: "כשאתה מנסה ליצור רושם, זה בדיוק הרושם שאתה יוצר"

בכל שיחה בין בני אדם יש דיאלוג רציף מעבר למילים, דיאלוג המתבצע בשפת גופנו, תנועות ידינו או חוסר תנועות ידינו, תנוחות עמידתנו, זווית ראשנו, מימיקות פנינו ועוד. דיאלוג זה מבטא מסרים בצורה חזקה יותר מהמסרים המילוליים ועל כן כל שיבוש בדיאלוג זה גורם לשיבושים נוספים במסר אותו אנו מנסים להעביר. כאשר אנו מכירים ומודעים לשפת הגוף ניתן לייעל את השדר שאנו מעבירים, וכמו כן להבין את רגשותיהם של בני שיחנו.

המטרות העיקריות בלימוד שפת הגוף הן:

• לדעת לקרוא אנשים בלא צורך לשמוע אותם.
• לשלוט בשדר שאנו מעבירים לזולת.
• להכיר תנועות ותנוחות המשדרות אמפתיה.
• להכיר תנועות ותנוחות המשדרות אמינות.
• ללמוד יכולת לבלבל יריבים ללא מלל.
• לזהות שקרים ושקרנים.

הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה: "המין האנושי בוחר להשתכנע יותר מעשיית פרצופים מאשר משמיעת טיעונים טובים"

בכל פעם שיש סתירה בין שפת גופנו למילותינו, תמיד יאמינו לשפת גופנו. לשפת גופנו יש השפעה גדולה הרבה יותר מאשר למילותינו. לפי שפת הגוף של בני האדם אנו יכולים לדעת באם הם מתוחים, מאושרים, כועסים, עצובים, חסרי ביטחון, ביישנים ועוד.

שפת הגוף הרגשית היא אוניברסאלית. בכל קצוות העולם נחקרה שפת הגוף ע"י מדענים רבים. ביניהם: פרופ' פול אקמן הפסיכולוג מאוניברסיטת סן פרנציסקו אשר חקר תופעות השקרים והבעות פנים, החוקרים פריזם, סורנסון וד"ר דסמונד מוריס.  במחקרים התגלה כי תגובות שפת גופנו לרגשות הן זהות בכל התרבויות בעולם. לא משנה אם האדם הוא אסקימוסי באנטארקטיקה, יליד שבט בפפואה גינאה, או שבט באמזונס שלא ראה אדם לבן.

שפת הגוף טבועה בקוד הגנטי שלנו ובכל העולם משתמשים באותה שפת הגוף לביטוי הרגשות:

-כל בני האדם בכל העולם מתלהבים או מתפלאים ע"י הרמת הגבות ופתיחת העיניים.

-כולנו כועסים באותה השפה, ע"י כיווץ הגבות, הידוק השפתיים.

-כולנו בוכים באותה שפה ואותן העוויות.

-כולנו צוחקים באותה שפה.

-כולנו מרימים כתפיים כשהן מביעות התנגדות או מצוקה.

-כולנו נבוכים באותן העוויות.

אמנם יש שוני בתנועות ובסימנים שהתפתחו בתרבויות שונות. אמירת שלום אצל האסקימוסים מתבטאת בשפשוף אף באף, ביפן מצמידים את כפות הידיים וקדים קידה קלה, במערב לוחצים את לחיצת היד המקובלת, בשכונות של שחורי עור בארה"ב התפתחו לחיצות היד לכאלה הכוללות טפיחות, מכות אגרוף באגרוף, נגיעות כף יד מלמעלה מלמטה וכד'. כל הסימנים האלה התפתחו בצורה שונה בתרבויות שונות,  אך סימנים אלה בשפת הגוף אינם קשורים לרגש, אלה קודים תרבותיים התנהגותיים.

שפת הגוף היא שפתו של הרגש. קל יותר להביע רגש באמצעות תנועה אחת בשפת הגוף מאשר באמצעות עשרות משפטים ומילים.

הבה נחשוב מה היה בעבר כשרצו לומר משהו שלא היה לו שם בשפה הלועזית, או כשנפגשו לראשונה בני אדם משבטים שונים. כיצד יכלו לדבר ביניהם? אם רצו לאמר שעומד לרדת גשם או לשאול האם שמעת את הרעם? הדרך היחידה הייתה להגיד משהו לא מובן לצד השני  "אבגדהו" ולהמחיש בידיו, בגופו ובהעוויות פניו  כדי לנסות להסביר לשני.

עם הזמן התפתחו מילים לכל התנועות הרבות שהסבירו כל דבר, מילים כגון  "רעם", "כבוד", "גשם", "יפה", ועוד מאות של מילים שמאחורי כל אחת מהן יש עומק רב.

ישנם משוררים וסופרים וגם עורכי דין מעטים אשר יכולים בעזרת רצפים של מילים ומשפטים להביע את העומק שמאחורי המילים. קשה הרבה יותר להעביר רגש במילים בלבד. שפת הגוף היא אמצעי תקשורת חזק, העוזר לנו להביע ביתר קלות את העומק מאחורי המילים ואת תחושותינו.

הפילוסוף פרידריך ניטשה: "בגופנו קיימת יותר תבונה מאשר בדברי החכמה המבריקים ביותר"

בכל הספרים אשר נכתבו על תקשורת בין אישית נכתב כי לשפת הגוף יש השפעה שבין 70 ל 90 אחוזים ולמלל יש השפעה בין 10 ל 30 אחוזים, וכי לשפה הלא מילולית יש פי 5 השפעה מאשר למילים.

השאלה הנשאלת היא : "באם כולנו מכירים את שפת הגוף והיא טבועה בקוד הגנטי שלנו -מה יש ללמוד ?" התשובה היא שהאמת בשפת הגוף נמצאת בפרטים הקטנים המסגירים אותנו. ועלינו לדעת שיש קשר הדוק בין האמת הפנימית לתנועות הגוף ששום מלל שבעולם לא יוכל להסתירו. כמו כן תנועות הגוף של תלמידינו מספרים לנו המון על עולמם הפנימי.