במהלך התקופה שקדמה למסיבה, שקד הצוות החינוכי המסור להסביר לבנות את מהותה של 'מתנת התפילה' ומשמעותה של תפילה ובקשה, ונערכו חזרות מקיפות לקראת המסיבה.
תפילת שמו"ע מכונה 'תפילת לחש', וזו הגדרה חדה לתפילתן החרישית של בנות מעוז ירושלים, תפילה בלב הומה למרות כלי ביטוי שאינם שגרתיים.
במהלך המסיבה הופיעו הבנות במקהלה מרשימה בליווי תנועות, ובמחזמר מפעים בנושא תפילת האמהות, על רקע מיצג של קבר רחל והכותל המערבי. רגעי שיא היו לקראת סיום, בשירי תפילה חרישיים לקול צלילי פסנתר. הרבה דמעות ליוו את מראה הבנות המתנדנדות על מושבן בתחינה חרישית, בתחושה משותפת לכולן כי חוליה נוספת מצטרפת לתפילות נשים צדקניות המלוות את עם ישראל מדור לדור.
